בנק הפועלים בע"מ נ' הרוניאן

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תביעה כספית, בסך 45,958 ₪, שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל נגד המבקשת ונגד 2 חייבות נוספות, חב' פסיפס ביוטי המרכז לטיפוח ואסטטיקה בע"מ ("החברה") והגב' שני שני ("שני"), בגין ערבותן של המבקשת ושל שני לחובות החברה לכפי המשיב. ככל הידוע, רק המבקשת הגישה התנגדות.

בהתנגדותה, עתרה המבקשת למתן רשות להתגונן, על מנת שתוכל להגיש הודעת צד שלישי נגד החברה ונגד שני, שכן הוסכם בין המבקשת לבין שני, לאחר ששתיהן היו שותפות בניהול החברה, כי דרכיהן תיפרדנה, המבקשת תחדל להיות בעלת עניין בחברה, ואילו שני תיקח על עצמה את כל התחייבויות המבקשת כלפי צדדים שלישיים, לרבות ערבותה לחובות החברה כלפי המשיב.

המשיב ויתר על חקירת המבקשת והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. המבקשת חזרה על טענותיה, והוסיפה, במרומז, כי הפסקת מעורבותה בחברה אף היתה ידועה לעובדי המשיב, לאור שיחות שהתקיימו בינה לבינם. המשיב טען, כי אין מקום לאפשר לה להרחיב טענותיה בעניין זה, שכן הדבר לא עלה בהתנגדות ובתצהיר התומך בה, וכי הטענות כפי שעלו בהתנגדות אינן אמורות לזכות אותה ברשות להתגונן, באשר כולן מופנות כלפי שני, בלבד, ואין ולו טענה אחת היכולה לשמש כטענת הגנה במישור היחסים שבין המבקשת לבין המשיב.

הצדק עם המשיב, ודין הבקשה להידחות. בית המשפט העליון, בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. Warner Home Video, פד"י מ"ו (2) 273, בעמ' 277-278, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום:

"אכן, הדין הוא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...

"בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן... גם הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור את המצהיר על תצהירו אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרו. ...בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה..."

אין בבקשה הגנה, ולו בדוחק. גם אם תוכחנה כל הטענות שם, לא יהיה בכך כדי להדוף את התביעה. כל הנטען הוא במישור היחסים שבין המבקשת לבין שני; שני עוולה כלפיה, לכאורה, והותירה אותה עם חובות ששני אמורה היתה לשחררה מהם. ברם, מה לכך ולמשיב? המשיב העמיד לכאורה אשראי לחברה בהסתמך על ערבותה של המבקשת. בשום שלב לא הודיעה לו המבקשת, על פי הטענות העובדתיות שבפני, כי היא מבקשת להפסיק את ערבותה, או לחדול מלתת אשראי לחברה. מכאן, כי המשיב יכול היה להמשיך ולהסתמך על ערבות זו. לפיכך – בכל מקרה דין התביעה להתקבל, ואשר על כן, אין זה מהמקרים בהם יש לתת רשות להתגונן.

ההתנגדות נדחית בזה, והמבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 900 ₪. הליכי הוצאה לפועל (תיק 1717143127) יחודשו, ככל שלא ייפרע החוב תוך 30 יום. הדיון שהיה קבוע ליום 6.3.2014 – מבוטל.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: